<h1>הבתים — שערי ברכות שער ארבעה עשר</h1>
<h2>דף י:</h2>
כל דבר שהוא מנהג נביאים כגון נטילת ערבה בשביעי ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת ההלל בראשי חדשים ובחול המועד של פסח אין מברכין עליו, לר"ם. והראב"ד כתב יראה לי שלא אמרו אלא בחול המועד של פסח אבל של ראש חדש (כבר) [בברכה] תקנוהו כדי לפרסמו שהוא ראש חדש, ואנו מנהגנו לברך בכולן ואין (אנו) [לנו] ללמוד מערבה (בשמיני) [בשביעי] לפי שאין בה שבח והודאה בנטילתה ומה צריך לברכה, אבל קריאת ההלל בימים המוקדשים וקרבן מוסף בהם אם תקנו בהם הלל לעשות הכר לקדושתם יפה עשו וצריך ברכה. ורבנו יעקב כתב שאין דמיון לערבה עם קריאת ההלל שהרי הנהיגו מתחלה בערבה שלא לברך ובהלל תחלת המנהג היה לברך ואין לנו הכרח באלו הענינים, והעיקר בזה וכיוצא בזה להתנהג כפי מה שנהגו הקדמונים וכפי מה שנוהגים עתה, ועל כיוצא בזה אמרו ראה מה שהעולם נוהג.
